רסטקס בע"מ נ' מלכה

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 01-35158-12-2, על הסך של 4,248 ₪, בגין חוב שנצבר לעסק מסחרי בשם "צעצועי חן" כלפי חברת פג ישראל (מוצרי תינוקות וילדים) בע"מ (להלן: "פג ישראל"), לו ערב המבקש, בגין רכישת סחורות, ואשר נרכש (החוב) על ידי המשיבה במסגרת הליך פירוק של חברת פג ישראל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

המבקש טען בתצהירו, כי עומדות לו טענות שונות כלפי חברת פג ישראל, בגין ליקוים שונים בסחורה שסופקה לו, ולשיטתו אף עומד הוא ביתרת זכות (בגין "סחורה פגומה והחזרות", ובגין תיקונים שונים שביצע במוצרים) כלפי חברת פג ישראל, ולא בחובה.

ביום 11/2/2013 התקיים בפני דיון בהתנגדות והמבקש נחקר על תצהירו.

בחקירתו הרחיב המבקש אודות הפגמים השונים במוצרים שסיפקה לו חברת פג ישראל, ואף פירט את עלויות התיקונים שנאלץ לבצע בחלק מן המוצרים.

כידוע, ההלכה היא כי: "... דווקא בחקירה זו עלול הנתבע להשלים את הגנתו ולרפא פגמים שנפלו בבקשתו. יש בכוחה של חקירה בנסיבות אלה, כדי "לשמש תחליף לתצהיר ויש בה אפוא כדי למלא את החסר" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 410 – ההדגשה שלי – י.ב.).

בסיכומיו, טען ב"כ המשיבה המלומד כי טענותיו של המבקש הן, למעשה, טענות קיזוז, וממילא אינו רשאי להעלות טענות אלה כלפי חברת פג ישראל, משום שהיה עליו להגיש תביעה להוכחת חוב למפרק, בעת שהתקיים הליך הפירוק, ואין הוא רשאי להעלות את הטענות כנגד המשיבה.

ההלכה בעניין היכולת לעשות שימוש בזכות קיזוז בהליכי פירוק סוכמה בע"א 2146/06 אריה ברק נ' עו"ד אבוקרט – מפרק ואח' (פורסם בפדאו"ר-גוגל):

" התנאים הנדרשים להפעלת הסדר הקיזוז על פי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל הם אלה:

(1) קיומו של "חוב הדדי", "אשראי הדדי", או "עסקים הדדיים אחרים";

(2) החובות הינם בני תביעה;

(3) ה"עסקים" יצרו חיובים כספיים, או עשויים ליצור חיובים כספיים;

(4) המועד הקובע לקיום ה"עסקים ההדדיים" הוא צו הכינוס בפשיטת רגל, וצו הפירוק בחברה חדלת פרעון;

(5) אי ידיעת הטוען לקיזוז בשעת מתן האשראי לחייב על מעשה פשיטת הרגל שבוצע על ידי החייב, אשר ניתן לבסס עליו מתן צו כינוס או צו פירוק ביום הגשת הבקשה לפשיטת רגל או לפירוק.

"חוב הדדי" משמעו חובות שהתגבשו, וזמן פרעונם הגיע, במועד צו הכינוס או צו הפירוק; "אשראי הדדי" משמעותו רחבה יותר, והוא כולל אפשרות לקזז כנגד חוב אחר גם חוב שפרעונו טרם הגיע במועד צו הכינוס או צו הפירוק. הדיבור "עסקים הדדיים" הוא הרחב ביותר מבין שלושת המושגים, ומשמעותו היא קיומה של מערכת יחסים עיסקית הדדית האופיינית לקיום עסק מסחרי רגיל (לוין וגרוניס, בעמ' 244)."

בענייננו, לא פירט המבקש עובדות שונות הנדרשות לשם ביסוס זכות הקיזוז (למשל: מהו היחס בין מועד התגבשות זכות הקיזוז הנטענת למועד הקובע; מה הייתה ידיעתו בשעת מתן ה"אשראי" על מעשיה של חברת פג ישראל שהובילה לפירוק וכו'), ברם, למרות האמור, לא ניתן לשלול כבר בשלב דיוני זה את טענתו של המבקש כי עומדת לו זכות קיזוז, אלא שיש להתנות את מתן הרשות בערובה, לאור החוסרים המשמעותיים בהגנתו ולאור אי-התייחסותו לשאלות מהותיות אלה.

ההלכה בעניין זה היא כי: "... בית המשפט רשאי לתלות את מתן הרשות להתגונן בתנאי, שהנתבע יפקיד את סכום התביעה בבית המשפט, או שימציא ערובה. אך אם יורה כך, הרי נתבע חסר-אמצעים לא יוכל להתגונן, ורק נתבע שיש בידו למלא אחרי התנאי שהוטל יוכל להתגונן, ויזכה אולי, בסופו של דבר, גם במשפט גופו.

לכך הורו בתי המשפט, כי לא ישתמשו בכוח לתלות מתן רשות להתגונן בתנאי כזה. אלא, לכל היותר, באותם המקרים בהם היה "כמעט" בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט, היינו, כאשר "כמעט" רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי" (מתוך ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 689 – ההדגשה שלי – י.ב.).

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה וזאת בתנאי שיפקיד בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, את הסך של 4,000 ₪, בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו.

ככל שיופקד הסכום האמור, במלואו ובמועדו, תידון התביעה בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.